המחקר בחן הבדלים בין נשים לגברים בהימצאותם של שינויים מוחיים, האופייניים למחלת האלצהיימר, בקרב אנשים עם מחלת פרקינסון.
המחקר התבסס על נתוני 230 מטופלים (74 נשים ו-156 גברים) עם אבחנה מאומתת של פרקינסון. המשתתפים עברו הערכות קליניות ונוירופסיכולוגיות שנתיות במהלך חייהם, ולאחר מותם בוצעו בדיקות פתולוגיות של רקמת המוח.
נמצא כי בקרב נשים הופיע עומס גבוה יותר של משקעי עמילואיד, גם בהיעדר אבחנה קלינית נלווית של אלצהיימר. לאחר תיקנון לגיל ולגורמים גנטיים ופתולוגיים, הסיכוי לעומס עמילואיד גבוה היה גדול פי 2.18 בקרב נשים בהשוואה לגברים. הממצאים מצביעים על הבדלים בין המינים במאפייני הפתולוגיה המוחית הנלווית לפרקינסון.
יש לציין כי חשוב להבחין בין עומס מוגבר של משקעי עמילואיד, לבין אבחנה קלינית של מחלת אלצהיימר או דמנציה.
