השכלה גבוהה הינה פקטור חיזוי התורם להקדמת הטיפול התרופתי בחולי פרקינסון

תמונה של חולה פרקינסון

מוגבלות והשכלה גבוהה הינם גורמים החוזים צורך מוקדם לטיפול סימפטומטי בקרב חולי פרקינסון, כך טוען ה- National Institutes of Health Exploratory Trials in Parkinson Disease ,NET-PD.
למדידות רבות של תסמינים ומגבלות במחלת הפרקינסון ישנו “אפקט רצפה” כלומר הן מאבדות רגישות סטטיסטית כאשר התסמינים הינם קלים ולכן יתכן כי אינן יעילות לצורך החיזוי של מהלך המחלה. על מנת לבחון מהי הבדיקה החד פעמית אשר תספק את מירב המידע, בחנו החוקרים 413 חולים אשר השתתפו בשני מחקרי תרופות שהיו חלק מה- NET-PD. המחקרים בחנו ארבעה סוכנים בעלי פוטנציאל לשנות את מהלך המחלה בקרב חולים אשר לא החלו טיפול סימפטומטי בתחילת המחקר. הממצאים פורסמו בכתב העת Archives of Neurology.
בתוך 12 חודשים, 48.5% מהחולים החלו בטיפול, החוקרים מצאו כי ה- Unified Parkinson Disease Rating Scale (UPDRS) III וה- UPDRS II (פעילות מוטורית במהלך חיי היום יום כפי שדורגה על ידי המשתתפים) היו קשורים באופן עצמאי בטיפול מוקדם וכך גם היה ה- Modified Rankin Scale scores, מדד לחוסר פעילות נוירולוגי הנפוץ לשימוש בקרב חולי שבץ.
באופן בלתי צפוי מצאו החוקרים כי רמת ההשכלה של חולים היוותה מדד לטיפול מוקדם. הצורך לטיפול לא היה ניתן לחיזוי על סמך מיקום גיאוגרפי, מאפייני המחלה, מדד איכות החיים או רמת התסמינים הדיכאוניים.
למרות שהמחקר לא הצליח לענות על השאלה מדוע אנשים בעלי רמת השכלה גבוהה החלו טיפול בשלב מוקדם יותר, העריכו מחברי המחקר כי אנשים בעלי רמת השכלה גבוהה נוטים לשפוט עצמם בצורה טובה יותר.

מקור הידיעה >>

Arch Neurol 2009;66:1099-1104.

הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine