ישנה מגמת ירידה בשיעורי התמותה של חולים המופיעים בבית החולים עם איסכמיה כלילית חריפה אך לא נצפה כל שיפור משמעותי במגמת הסיכון ל- CHD במהלך עשר השנים האחרונות.
שני מחקרים שנערכו לאחרונה התמקדו במגמות התחלואה הקרדיווסקולארית באוכלוסיה:
במחקר הראשון בחנו החוקרים מידע שנלקח מה-National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES) וזאת על מנת לנסות ולקבוע את הסיכון הלבבי הכלילי ל-10 שנים במהלכן של שתי תקופות – 1988-1994 ו- 1999-2004. הסיכון ל-10 שנים ירד מ- 6.5% ל- 5.9% בקרב גברים בגילאים 35-44 ומ- 11.9% ל- 10.6% בקרב גברים בגילאים 45-54. לא נמצאו כל הבדלים משמעותיים בין התקופות השונות באשר לנשים המשתייכות לשתי קבוצות הגיל הללו.
במחקר שני בחנו החוקרים מידע שנלקח מה- National Registry of Myocardial Infarction וזאת על מנת לנסות ולבחון את שיעורי התמותה במסגרת בית החולים עבור גברים ונשים אשר אושפזו עקב איסכמיה כלילית חריפה בין השנים 1994-2006. הירידה בשיעורי התמותה בבית החולים בקרב כל קבוצות הגיל הייתה גדולה יותר עבור נשים בהשוואה לגברים. לדוגמא: שיעורי התמותה בקרב גברים מתחת לגיל 55 פחתו מ- 2.7% ל- 1.8% בעוד שעבור נשים מאותה קבוצת גיל נצפתה ירידה מ- 5.1% ל- 2.4%. באופן דומה נצפתה ירידה בשיעורי התמותה בבית החולים עבור גברים ונשים מבוגרים (מעל לגיל 85). שיעורי התמותה הללו ירדו מ- 24.7% ל- 16.0% בקרב גברים ומ- 25.8% ל- 15.0% בקרב נשים. כמו כן מצא קוהורט עדכני (2004-2006) כי שיעורי התמותה בבית החולים נותרו גבוהים בקרב נשים ביחס לגברים, וזאת בעיקר עבור חולים מתחת לגיל 60.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
