לדברי מייסד חברת התרופות מחיפה, הסכסוך על מכירת תרו לסאן הוא לא עניין של כסף אלא נושא עקרוני. “אני לא רוצה להכתים את המוניטין שלי”
במשרד גדול ברחוב אנדהרי במומבאי יישב היום דיליפ שנגוואי ויבקש לקרוא גרסה מתורגמת של הראיון הזה. שנגוואי, יו”ר חברת התרופות ההודית סאן, עוקב בשנה וחצי האחרונות אחרי כל מילה שיוצאת מפיו של בארי לויט, המייסד ובעל השליטה בחברת התרופות החיפאית ,תרו.
לויט, איש חייכן בן 74, אשר למרות החום הישראלי של תחילת ספטמבר מגיע לראיון עם “כלכליסט” לבוש במקטורן ועניבה, מוחק את החיוך כשהוא מדבר על שנגוואי, האיש שאיתו הוא נמצא במאבק שליטה קשה על תרו.
אף שחילופי ההאשמות בין השניים אינם דבר חדש – על רקע המאבק המשפטי שעדיין מתנהל בין תרו לסאן – החליט לויט לפתוח חזית חדשה, מעט תמוהה. האם מדובר במהלך לגיטימי ונכון או במניפולציה שקופה של אדם מיואש החושש לאבד את השליטה בחברה שהקים? אתם תחליטו. אבל לפני כן – מעט רקע.
בשנת 2006 נקלעה תרו לקשיים תזרימיים ונזקקה למזומנים. סאן הגישה לה סיוע חירום וקיבלה בתמורה כ־36% מהון המניות שלה. נוסף על כך הציעה סאן לרכוש את כל מניות תרו במחיר של 7.75 דולרים למניה, ותרו הסכימה.
במאי 2008 השתפר מצבה הכלכלי של תרו והיא ביקשה לבטל את הסכם המיזוג בשל מה שכינתה “המחיר הנמוך של העסקה”. בסאן הציעו להעלות את המחיר ל־10.25 דולר למניה, אבל חלק מבעלי המניות של תרו התנגדו בתוקף.
ואז החלה המלחמה.
סאן ביקשה לממש זכות שניתנה לה בהסכם המיזוג לרכישת מניות המייסדים, משפחות לויט ומורוס, במחיר של 7.75 דולרים למניה. בתרו התנגדו והגישו בקשה לבית המשפט המחוזי בטענה כי מימוש האופציה סותר את חוק החברות. בית המשפט דחה את עמדת תרו, ולויט הבין שאם לא יוגש ערעור יאבד את השליטה במחיר נמוך למדי. הערעור הוגש, ובית המשפט העליון המליץ לצדדים להיכנס להליך גישור – אך גם זה נכשל. כעת ממתינים שני הצדדים לפסיקת בית המשפט. בינתיים שולף לויט קלף מחפיסה אחרת.
מאת: שי אספריל, כתב כלכליסט
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
