קופות החולים נוהגות במקרים שונים להתנות מתן טיפול תרופתי באישור מינהלי מקדים מצד גורם שאיננו הרופא המטפל נותן המרשם.
תהליכי אישור אלה עלולים לעכב מתן טיפולי חיוני ולהכביד שלא לצורך על מתן טיפולים גם במקרים שבהם המבוטח זכאי לשירות לפי הסל. תוצאה אפשרית זו של הכבדה עלולה להיות ויתור של מבוטחים על הטיפול התרופתי המגיע להם, עיכוב בטיפול התרופתי הפוגע באינטרס הטיפולי וביעדי הטיפול, ואף “אילוץ” של המטופלים לרכוש באופן פרטי שירות המגיע להם לפי החוק.
הקופות מתבקשות לבצע פעולות בקרה פרטנית מראש, טרם מתן המרשם רק במקרים מוגדרים בלבד שיעמדו בתנאים הבאים:
להלן רשימה חלקית של התנאים:
1. הדרישה לאישור מינהלי תחול אך ורק ביחס לרשימת תכשירים מוגדרת ומצומצמת, לפי ר/ימה שהודעה עליה תפורסם באתר האינטרנט של הקופה מעת לעת ובזמן אמת.
2. ברשימה יכללו רק תכשירים שאינם מיועדים לטיפול במצב דחוף
3. המטופל לא יידרש להשיג את האישור בעצמו, הרופא המטפל הוא שידאג לקבלת האישור
החוזר יכנס לתוקף ב- 1/5/2010
מאת: יואל ליפשיץ, האגף לפיקוח ובקרה על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים
