למערכת הבריאות הציבורית בישראל יש מוניטין מצוין והיא נחשבת לטובה יותר ממערכת הבריאות בארה”ב.
למרות זאת, במאמר שפירסמה באחרונה כתבת הבריאות רוני לינדר־גנץ (“מערכת הבריאות בדרך להתרסקות ודאית”, TheMarker, 15 באוגוסט 2018), היא מביעה דאגה לעתיד שירותי הרפואה בישראל לאור ההשקעה הנמוכה.
לינדר־גנץ מזהירה ש”הנס” של מערכת רזה ויעילה, המספקת שירותי בריאות ברמה גבוהה ובאופן שוויוני, יסתיים בקרוב. כדי למנוע הידרדרות באיכות שירותי הרפואה, היא כותבת, יש להגדיל בצורה משמעותית את התקציבים הייעודיים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה באחרונה נתונים חדשים, המלמדים על ההשקעה הציבורית הנמוכה בבריאות בישראל: 63% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות — לעומת מדינות מפותחות אחרות שבהן ממוצע ההשקעה הציבורית הוא 74%. יתרה מזאת, נתוני הלמ”ס מעידים על עלייה של 9% בהוצאה של משקי הבית בישראל על שירותי רפואה, מעבר לשירותים הניתנים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
מאת ברברה סבירסקי
