סמים פסיכדליים כמו LSD ופטריות משנות תודעה זכו למוניטין של סמי מסיבות, בשל ההזיות שהם גורמים, ולא מקובל להשתמש בהם כטיפול תרופתי. אולם בשל דמיונם למוליכים עצביים כמו סרוטונין, שמעורבים בעיבוד הרגשות שלנו, ויכולתם להשפיע על תפיסתנו ולהתערב במצב התודעה שלנו, מתבקש לכאורה להשתמש בהם גם לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות. סקירה שפרסמו חוקרים מקליפורניה מעלה כי יש סבירות טובה שטיפול כזה אכן יצליח.
LSD, אקסטזי (MDMA) ופסילוציבין (החומר הפעיל ב”פטריות קסם”) הם סמי הזיה שמשפיעים על תודעת המשתמש. המשותף לכולם הוא שהם פועלים על קולטנים של המוליך העצבי סרוטונין. לאחרונה הראו מחקרים שאקסטזי יעיל בטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית, ואילו פסילוציבין יעיל נגד דיכאון. המחקרים האלה, כמו גם הדמיון במנגנון הפעולה בין סמי ההזיה לחלק מהתרופות הפסיכיאטריות – בעיקר מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין – מעוררים תקווה שאפשר יהיה להשתמש בהם לא רק ל”טריפים”, אלא גם למטרות רפואיות.
מאת ד”ר עידו מגן
