למרות ירידה מובהקת בעיקר בקרב ילדים בריאים, מרבית מקרי התחלואה הנותרים מתרחשים בקרב ילדים עם מחלות רקע ועם סיכון גבוה יותר להתאשפז בבית החולים.
הטמעתו של ה- 7-valent conjugate pneumococcal vaccine (PCV7) בשנת 2000 הובילה לירידה מובהקת (>50%) בשיעור ההיארעות של invasive pneumococcal disease (IPD) בארה”ב. למרות זאת, שכיחות ה- IPD הנגרמת על ידי סרוטיפים שאינם כלולים בחיסון (בעיקר 19A) עלתה, ועודדה את פיתוחו של PCV13. מחקר תצפית מבוסס אוכלוסיה בחן את השפעתו של PCV13 בקרב ילדים עד גיל 5 מ-ממסצ'וסטס לפני (2007-2009, 168 מקרים) ואחרי (2010-2012, 85 מקרים) ההטמעה של PVC13.
למרות שהטמעת החיסון הייתה קשורה עם ירידה של 50% במספר מקרי ה- IPD, שיעור מקרי מחלות הרקע הכרוניות עלה ב- 17% (עלייה לא מובהקת סטטיסטית). סביר כי מקרי ה- IPD לאחר הטמעת החיסון נובעים מסרוטיפ שינו נכלל בחיסון וכי הילדים שחלו היו מצויים בסיכון גבוה יותר להתאשפז בבתי החולים ולפרקי זמן ארוכים יותר. מעל למחצית (59%) מהילדים עם IPD בתקופות שלפני ואחרי הטמעת החיסון, חוסנו נגד PCV ומיעוטם אם בכלל חוסנו ב- 23-valent vaccine.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
